אין חולק על כך כי ניהול יעיל של הליך הגירושין הוא באמצעות שיתוף פעולה בין בני הזוג, כלומר גירושין בהסכמה. כאשר שני בני הזוג נכונים לכך, ההליך יסתיים תוך זמן קצר, במינימום עלויות. אולם, מה קורה כאשר צד אחד מעוניין להגיע להסדר ואילו הצד השני אינו שש לשתף פעולה. בקשה ליישוב סכסוך יכולה בהחלט להיות הפתרון.

שמירה על היתרון המשפטי

אחד המאפיינים המרכזיים של הליך הגירושין בישראל, הוא קיומה של סמכות מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני, לדון בענייני הגירושין. מצב זה יוצר מרוץ סמכויות, על פיו העיתוי הוא חזות הכל והראשון בזמן זוכה. כלומר, מי מבני הזוג אשר יקדים להגיש תביעה בערכאה מסוימת, רכש לה את הסמכות לדון באותו העניין.

היה ושני בני הזוג מעוניינים בגירושין בהסכמה, מרוץ הסמכויות לא יהווה בעיה, אולם, מה קורה כאשר בת הזוג מעוניינת להגיע להסכם והצד השני אינו מראה את הסימנים המתאימים? על פניו הפתרון הוא להגיש את התביעות בערכאה המועדפת עליה. אולם, בצעד זה ייתכן והיא פוגעת בסיכוי לפשרה עם בן הזוג. כיצד אפוא תוכל אותה אישה לנסות ולהגיע לדיאלוג עם בן הזוג אך מבלי לאבד את היתרון המשפטי? באמצעות בקשה ליישוב סכסוך.

בקשה ליישוב סכסוך

במקרים רבים של גירושין, יש רצון הדדי להגיע להידברות, אך הדבר לא תמיד מסתייע. לא פעם הסיבה לכך היא החשש כי הצד השני ישנה את דעתו וינצל את המצב לשם השגת יתרון בגירושין. בקשה ליישוב סכסוך מאפשרת לפתוח את הדרך לפשרה מבלי להסתכן בהפסד במרוץ הסמכויות. זאת משום שכל עוד הוגשה הבקשה בתום לב, הסמכות תישאר בבית המשפט לענייני משפחה  למשך 30 יום ולא תעבור אל בית הדין הרבני.

בקשה ליישוב סכסוך תוגש על גבי טופס המיועד לכך, בצירוף תצהיר, כאשר עליה לפרט בקצרה את מהות הסכסוך, מבלי להיכנס לעובי הקורה. שימו לב – מטרתה של הבקשה היא להביא את הצד השני לכדי הסכמה לשיתוף פעולה ולכן, חשוב שנוסח הבקשה יהיה מדויק וכנה אך לא תוקפני, אלא מזמין לשיח. יודגש כי במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך, לא ניתן לתבוע דבר מבן הזוג ובית המשפט אינו מכריע בשום סוגיה בין הצדדים. כל עניינה של הבקשה הוא פנייה לבית המשפט על מנת שיסייע לבני הזוג להביא לסיומו של הליך הגירושין בצורה טובה.

פעילותה של יחידת הסיוע

משהוגשה הבקשה ובית המשפט שוכנע כי הוגשה בתום לב, יפנה את הצדדים ליחידת הסיוע, בה יושבים אנשי מקצוע שונים: מגשרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים וכיו"ב. תפקידם הוא לעזור לבני הזוג  להבין מהם הקונפליקטים שביניהם ולהציע פתרונות אפשריים. היה ובן הזוג אינו מעוניין לשתף פעולה וזוהי זכותו, היות שמדובר בהליך וולונטרי בלבד, תישמר לבת הזוג למשך 30 יום,  הזכות להגיש את תביעותיה לבית המשפט לענייני משפחה והסמכות לדון תהיה שלו ולא תועבר לבית הדין הרבני. זאת בתנאי כאמור כי הבקשה הוגשה בתום לב ולא ממניעים טקטיים, אז תפיסת הסמכות אינה חלה.

בחלק ניכר מן המקרים, הגשת בקשה ליישוב סכסוך, מובילה לדיאלוג בין בני הזוג, הם מגבשים הסכמות בסוגיות השונות והליך הגירושין בא לסיומו ללא מאבק משפטי ארוך ויקר. הניסיון לא צלח? יוכל מגיש הבקשה להמשיך במסלול של תביעה משפטית, מבלי שאיבד את היתרון על פני צד השני.