מה זה אפוטרופוס?
אפוטרופוס הוא אדם או גוף שתפקידו לדאוג לאדם אשר איננו מסוגל לנהל את ענייניו בעצמו, בין אם מדובר בענייני כספים ורכוש, ובין אם בסוגיות בריאותיות ורפואיות. נכון להיום עומד מספרם של האנשים שמונה להם אפוטרופוס בישראל על למעלה מ-50,000.
על פי סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו" (כשרות לזכויות ולחובות). לעתים ישנם מצבים שבהם ההגדרה הזו איננה תקפה עוד וסעיף 33 לחוק הנ"ל קובע את התנאים המתאימים למינוי אפוטרופוס, למשל:
- קטין יתום – קטין אשר שני הוריו נפטרו או הוכרזו כפסולי דין.
- קטין שהוריו לא יכולים לדאוג לו – קטין שהאפוטרופסות של שני הוריו נשללה מהם או
- שהם נמנעים מלמלא את חובותיהם כלפיו.
- פסול דין – אדם אשר מחמת ליקוי שכלי או מחלת נפש לא יכול לדאוג לענייניו.
- אדם אשר איננו יכול לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם, באופן קבוע או זמני, ואין מי שמוכן
- ומוסמך לדאוג להם במקומו.
- אדם שאי אפשר לזהותו.
מה זה אפוטרופוס על פי מינוי?
אפוטרופוס על פי מינוי הוא אפוטרופוס שממונה לפי החלטת בית משפט לדאוג לענייניו של אדם אחר. האפוטרופוסות יכולה להיות ספציפית. למשל, אפוטרופוס לגוף בנושאים רפואיים, אפוטרופוס לרכוש בנושאים כלכליים או אפוטרופוס לדין לטובת ניהול עניינים משפטיים.
בנוסף בית המשפט רשאי בהחלטתו לכלול הוראות מדויקות ולקבוע גם אפוטרופסות משותפת. לדוגמה, שני אחים שממונים ביחד כאפוטרופוסים על אימם הקשישה. התפיסה הישראלית – החברתית, המוסרית והמשפטית – רואה באפוטרופסות שליחות של ממש. יפים לכך דברי הסבר לאפוטרופוסים שנוסחו בדיוק רב על ידי האפוטרופוס הכללי (שהינו אגף הפועל תחת משרד המשפטים): "נפלה בחלקך זכות מהמעלה הראשונה – הזכות לסייע לאדם הנתמך בך לחיות חיים מיטיבים, מכבדים ומלאים, ולהשמיע את קולו ואת רצונו באמצעותך. בצד זכות זו, שהיא בבחינת שליחות אישית, חברתית ומוסרית, מוטלות על האפוטרופוס חובות ואחריות רבה למילוי התפקיד על הצד הטוב ביותר ברגישות, במסירות ובנאמנות".
אפוטרופוס לרכוש, אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לשניהם
מינוי אפוטרופוס יכול להתייחס לגופו של אדם בנושאים בריאותיים ולרכושו בהיבטים כלכליים. ישנם מקרים בהם האפוטרופוס ממנוה לגוף בלבד או לרכוש בלבד, ולעתים אפוטרופוסים שונים עובדים במקביל או בחפיפה. גבולות האחריות נקבעים במינוי ויכולים להשתנות לאורך הזמן בהתאם להתפתחויות.
סעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שורה של פעולות שאותן האפוטרופוס איננו רשאי לעשות מבלי לקבל את אישור בית המשפט. לדוגמה, עסקאות מסוימות במקרקעין (כמו מכירת נכס או השכרה ארוכת טווח), מתן מתנות בלתי סבירות, מתן ערבויות והלוואות בנסיבות שונות ועוד.
אפוטרופוס חיצוני, אפוטרופוס שאיננו בן משפחה או מכר
מעניין לדעת שרק בכ-85% מהמקרים בהם ממונה אפוטרופוס עסקינן בבן משפחה. כלומר, באחד מכל שמונה מקרים הפתרון הנכון הוא אפוטרופוס חיצוני או "אפוטרופוס מקצועי".
ישנם כ-10 תאגידי אפוטרופסות אשר פועלים בישראל בסמכות ומתוקף אישור שניתן להם ממשרד המשפטים, לאחר שנבחנו בקריטריונים מחמירים. מינוי תאגיד אפוטרופסות איננו ברירת מחדל והוא נדרש כאשר קרובי המשפחה לא יכולים או לא מעוניינים לקחת את המושכות בידיהם.
לעתים המינוי נעשה למניעת התעללות בקשישים או מעשי עוקץ, לצורך קבלת החלטות דרמטיות הנוגעות לבריאות, לשם ניהול נכסְי אנשים שמונה להם אפוטרופוס לגוף ואף בכדי למנוע השפעות בלתי הוגנות על ידי בני משפחה.