גירושין הם תמיד עניין מורכב, וגירושין של אנשי כוחות הביטחון מורכבים שבעתיים. מציאות החיים מלמדת כי הפרישה המוקדמת של אנשי צבא ושירותי הביטחון, הנעשית בגיל צעיר (46.6 בממוצע), מאתגרת משמעותית את הסדר המשפחתי הקיים.

יציאת איש או אשת הצבא לדרך חדשה, המלווה בשינוי פתאומי ודרמטי, חושפת קשיים לא מעטים. החל מהקושי להסתגל לאזרחות ולמצוא משמעות וכיוון (במיוחד לאחר עשרות שנים בהן הפורש נהנה מיוקרה וכוח, כמו גם מקידומים וכיבודים), דרך הזוגיות שהופכת לממשית ויוצאת מגבולות הגזרה המוכרים של השירות, וכלה באירועים שהתרגשו על בני הזוג – כל אחד מצדו – לאורך כל השנים בהן חייהם התקיימו מעט במקביל.

לצערנו, אנו אפילו מכירים מקרים לא מעטים בהם בן/בת הזוג הביתי "מחכה" להתגרש עם יציאתו של איש הביטחון לגמלאות. בין השאר (וכמובן שלא רק) בשל חלקו בנכסי הקריירה והזכויות הסוציאליות שנצברו במשך השנים. אחד מהפרמטרים המורכבים ביותר בעניין זה הוא הפנסיה הצבאית.

איך מחלקים פנסיה צבאית בגירושין?

שלא כמו השכירים במשק, היוצאים לגמלאות בגיל 67 (גברים) או 62 (נשים), אנשי צבא ושירותי הביטחון פורשים בממוצע בגיל 45. עם פרישתם הם זכאים לפנסיה, אשר מקנה קצבה חודשית גבוהה בגיל צעיר יחסית. ככל שהפרישה מהצבא מלווה בהליך גירושין, בן או בת הזוג של איש הקבע תדרוש ככל הנראה את זכויותיה בפנסיה המשולמת לאיש הקבע.

סוגיה זו גורמת לעתים לבני זוגם לרצות לזרז את הגירושין, משום שהם סבורים כי הם זכאים לקבל כעת מחצית מקצבת הפנסיה הזו. כמו כן, יודגש כי שאר הזכויות הסוציאליות המיטיבות של פורשי שירותי הביטחון – כמו מענק פרישה, קרנות השתלמות, פדיון מחלה וכדומה – יכולות להיחשב אף הן כנכסים ברי חלוקה.

בפסיקות רבות בבתי המשפט לענייני משפחה, בתיקים הכוללים גם בקשה בדבר חלוקת פנסיה צבאית בגירושין, השופטים אינם מתעלמים מיכולתו של בן הזוג הפורש לעבוד בהמשך במשרות נוספות, לעתים בדרגות בכירות ובמשכורות גבוהות. זאת למרות שבמציאות הישראלית, אותם פורשים ו"גמלאים" מתקשים דווקא למצוא את מקומם באזרחות (וכפועל יוצא מכך "מבלים" בבית בחוסר מעש, בישיבה היוצרת מתחים רבים בין הצדדים ולעתים היא העילה לגירושין).

ישנם אף מקרים בהם הצדדים נוקטים בצעדים שהם אינם מודעים שיכולים להיות להם השלכות עתידיות על רכושם בגירושין. דוגמה בולטת הינה כאשר בן הזוג הפורש מחליט להוון את זכויותיו הסוציאליות (בין אם מרצונו ובין אם מבקשת בן זוגו), מבלי להבין כי הוא עלול בגלל ההיוון לאבד מחצית מהסכום שהוון.

זאת ועוד, לעתים קרובות אנשי שירותי הביטחון והצבא רוכשים במהלך תקופת השירות מיומנויות וכישורים, היכולים להיחשב בהליך גירושין כ"נכסי קריירה" ברי חלוקה. בפרט אם בן הזוג הביתי וויתר וויתור משמעותי על התקדמותו המקצועית, ונוצרו פערי השתכרות של ממש בין הצדדים (תופעה נפוצה בקרב בנות זוג של קצינים קרביים, השוהים שבועות ארוכים מחוץ לבית).

בכדי לחשב את הסכום שלו זכאי בן הזוג בכספי הפנסיה והזכויות הסוציאליות, אפשר למנות אקטואר אשר משקלל את מכלול הזכויות אשר הצטברו והצטברות. זאת תוך התחשבות בפרמטרים שונים כדוגמת גיל, תוחלת חיים, אינפלציה ועוד. את הסכום הסופי ניתן לאחר מכן לחלק לפי הערך הנוכחי (המהוון) שלו – בין אם בתשלום חד פעמי ובין אם כקצבה עתידית.

בבחינת חלוקת פנסיה בגירושין עולים תדיר שני נושאים משמעותיים:

• נכסי קריירה – האם לאור הנסיבות המתקיימות בין בני הזוג, ניתן להגדיר את בן הזוג שלא שירת בצבא או בכוחות הביטחון כ"בן זוג ביתי", וכפועל יוצא מכך להכיר בנכסי הקריירה של הגמלאי כנכס בר חלוקה?
• האם הצבא ישלם את הפנסיה ישירות – האם יש לקבוע כי הפנסיה תשולם לגרוש/ה ישירות מהצבא או משירות הביטחון, או שמא יש לקבוע כי היא תשולם על ידי בן הזוג לשעבר.

לסיכום,

פנסיה צבאית בגירושין היא איננה עניין של מה בכך, ואין זה משנה מאיזה כיוון בוחנים את הסוגייה. בין אם מצדו של הגמלאי, אשר ייתכן ויתקשה לנווט את פרק חייו שלאחר הפרישה למחוזות של פרנסה גבוהה ומתגלמת, ובין אם מצדה של בת הזוג, אשר במשך שנים תמכה בבעלה בנטילת עול הבית והמשפחה, וכעת הכנסתה איננה מן הגבוהות.

הפסיקות והתקדימים המשפטיים הנוגעים לעניינים הללו משתנים תדיר. לכן, על מנת להגיע לכדי פתרון הוגן ובר-ביצוע, הצופה את פני העתיד, רצוי להיוועץ בהקדם עם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה, אשר הינם בעלי ניסיון גם בתיקי גירושין של אנשי צבא ושירותי הביטחון.