אפוטרופוס לקטין, אימתי?
אפוטרופסות על ילדים נדרשת כאשר ההורים, שהינם האפוטרופוסים הטבעיים לפי חוק, לא מסוגלים למלא את חובתם, לא מעוניינים בכך או מזניחים את ילדיהם. החל ממצבים טראגיים של התייתמות הילד משני הוריו, דרך מקרים בהם ההורים בעצמם הינם חסויים או פסולי דין, וכלה במצבים שבהם האב ו/או האם הורשעו בעבירות חמורות כמו עבירות הנוגעות לאלימות בתוך המשפחה או עבירות מין במשפחה.
לעתים מדובר על קטינים שהועברו למשפחות אומנה תחת החלטה של בית משפט. סיטואציה נוספת יכולה להיות מינוי של אפוטרופוס לדין לקטין במקרה של הגשת צו קיום צוואה או צו ירושה, כאשר הקטין נכלל בין היורשים.
חשוב לציין כי שלילת אפוטרופסות מהורה אינה עניין של מה בכך ויש שהיא לא נעשית באופן מלא או לצמיתות. בית המשפט רשאי לקבוע כללים ספציפיים הן להורה והן לקטין או הקטינים, ואף לתחום את האפוטרופסות בזמן. כך גם פתוחה בפני ההורה האפשרות להגיש בקשות לשינוי מעמדו כלפי ילדו בהתאם לשינוי נסיבות המצדיק זאת.
חוק הכשרות המשפטית מכיר גם במינוי אפוטרופוס לילד בנוסף להורה הטבעי, וזאת בהתקיים עילה מיוחדת, יוצאת דופן וכבדת משקל, אשר מחייבת הגעה לכדי מסקנה שטובת הקטין דורשת מינוי אפוטרופוס נוסף כאמור.
במינוי אפוטרופוס לקטין, בחינת טובתו של הילד תיעשה על בסיס מומחה ולרוב בהתאם לתסקיר עובד סוציאלי. הלכה פסוקה היא כי חוות דעתו של המומחה הינה בעלת משקל רב, שכן "בחינת טובתם של קטינים אינה בגדר ידיעתו השיפוטית המובהקת של בית המשפט" (תמ"ש 1540-12-18). המשמעות היא שבית המשפט יאמץ בד"כ את חוות הדעת המוגשת לו, אלא אם "קיימים טעמים בעלי משקל" שיכולים לשכנע אותו לסטות מאותה ההמלצה.
תפקידו ואחריותו של האפוטרופוס לילד
אפוטרופוס לילד (קטין) נכנס בנעליו של ההורים והוא אחראי לכל הנושאים הקשורים לילד לרבות השגחה, רווחה, חינוך, קורת גג, נכסים, בריאות וכו'. עליו לקבל החלטות הקשורות לקטין בהתאם לטובתו, כפי שהיה עושה עבורו הורה מסור ונאמן.
על פי רוב ומטבע הדברים, קיימת עדיפות במינוי אפוטרופוס לקטין שהוא בן משפחה אחר (כדוגמת סב, סבתא, דוד, דודה, אח בוגר וכדומה). חרף כך ישנם לא מעט מקרים בהם אין מנוס ממינוי אפוטרופוס חיצוני ומקצועי.
אפוטרופוס זה יכול להיות, לדוגמה, תאגיד אפוטרופסות שהוכר על ידי אגף האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים. כיום פועלים בישראל כ-10 תאגידי אפוטרופסות אשר מחזיקים בסמכות זו.