ההשפעה המיידית והקשה ביותר של בגידה היא בתחום הרגשי של הצד הנבגד. באופן כללי, ניתן לאמר כי ככל שנותנים יותר אמון בבן הזוג ובמערכת הנישואין, באותה מידה תהיה ההשפעה קשה יותר על הצד הנבגד. זה אירוע בחיי הנישואין, שאף אחד אינו מייחל או חושב עליו, לפחות לא עד תום.

אמון הוא תחושה שברירית ויש לשער, כי לאחר פגיעה בו ואובדן, באופן כה מטלטל וקשה, תהיה לצד הנבגד קושי רב בלהעניק שוב אמון בבן הזוג ואף בהשלכות על תחומים נוספים בחייו.

בוא נדבר משפטית – אם בחרתם להגיש בקשה לגירושין, זה כבר עניין שונה וההתייחסות היא בהתאם לערכאה המשפטית, בה בוחרים להגיש תביעה זו.

בביהמ"ש לעניני משפחה, בו נמצאת הערכה השיפוטית האזרחית/חילונית במדינה, לא מייחסים חשיבות חוקית או משפטית לבגידות בחיי הנישואים ואין זה משליך על אובדן זכויות כלשהן בכל הקשור לחוק יחסי הממון. דהיינו: בגידה אינה גוררת אחריה "עונש" משפטי מכל סוג שהוא.

ביהמ"ש לעניני משפחה מציב את טובת הילד כערך עליון ואם מעשה הבגידה אינו פוגע בילד באופן מהותי, סביר להניח כי לא תהיה לכך משמעות בהסכם הגירושין.

במערכת המשפטית של ביה"ד הרבני, בו חל הדין העברי – החשיבות והפעולות הן שונות, בכל הקשור למעשי בגידה. בביה"ד הרבני מתייחסים בחומרה רבה למעשי בגידה ולשיטתם הפגיעה בחיי הנישואין היא קשה ובעלת משמעות.

בהתייחסות לדין העברי, בגידה שבוצעה ע"י האישה תגרור מס' פעולות: האישה הבוגדת תהיה אסורה על בעלה, תאלץ להעניק לו גט באופן מיידי, תפסיד את זכויותיה למזונות. להבדיל, במידה והבעל ביצע את מעשה הבגידה, הדין העברי מתייחס למעשה זה בקלות ראש יחסית ולא חלות עליו כל פעולות שחלות על האישה. יש לציין, שכדי שהאישה תאבד את הזכויות במזונותיה, הבעל מחוייב להוכיח את בגידתה.

בנושאים הקשורים לאחריות הורית משותפת וחלוקת זמני שהות, 2 הערכאות המשפטיות אינן מסייגות את הבחירה וההחלטות שהן מבצעות, מעבר לטובת הילד, לצרכיו ולמסוגלות ההורית של ההורה אשר נקבע כמשמורן.

מסקנה מאמר זה, היא כי במקרה שבו בוצעה על ידי האישה בגידה – ייטב לה אם תיק הגירושין שלה יתנהל בביהמ"ש לעניני משפחה ועליה להקדים את הבעל בפתיחת התיק.