הגישה שלנו
הגישה שלנו במשרד עורכי דין אמיר זבולון לגבי זמני שהות היא עיקרון טובת הילד. מתוך ניסיון של קרוב ל-20 שנה בתחום אנחנו תמיד מזכירים ללקוחותינו שהזכות של הילדים לקשר עם ההורים שלהם לא צריכה להיות תלויה במערכת היחסים של האב והאם.
זוהי זכות טבעית, ראשונה במעלה. בין אם אנחנו מייצגים את האבא ובין אם את האמא, אנחנו תמיד זוכרים שעלינו להיות גם היד הארוכה של הילדים שקולם לא בהכרח נשמע.
לפני שנסביר על האופן שבו נעשית חלוקת זמני שהות בישראל של ימינו, הנה כמה דגשים שחשוב מאד להכיר בנושא זה:
- זמני שהות שווים הם היום (כמעט) ברירת מחדל. אם בעבר קביעה שווה של זמני שהות (שנקראה "משמורת משותפת") לא הייתה האופציה הראשונה, היום זוהי כמעט ברירת מחדל. הן משום ששני ההורים (ובכלל זה האבות) רוצים להיות מעורבים בחיי הילדים והן מכיוון שקיימת מודעות גבוהה ליתרונות הרבים של ההסדר הנ"ל מבחינת הילדים.
- זמני השהות משפיעים על המזונות – ככל שחלוקת זמני השהות שווה יותר וכפועל יוצא מכך שני ההורים נושאים בנטל הכלכלי של האחריות ההורית כשהילדים אצלם, כך הדבר משפיע על פסיקת המזונות. לעתים עד כדי אי קביעת מזונות כלל אם הילדים שוהים שווה בשווה אצל ההורים, הם מעל גיל 6 והכנסות האב והאם יחסית דומות.
- הסדר שנתון לשינויים בעתיד – קביעת זמני שהות, בהסכם או בפסק דין, היא תמיד הסדר שצופה את פני העתיד. שינויי נסיבות מהותיים יכולים להביא לשינוי החלוקה של זמני השהות. למשל, מעבר מקום מגורים, מצב בריאותי וכדומה.
- לא מנהלים מאבק על גב הילדים – זמני שהות הם ממש (אבל ממש) לא כלי משפטי. טובת הילדים, ורק היא, צריכה לעמוד לנגד עיני ההורים. אין שום מקום לאיומים כמו "לא תראה את הילדים" או "אני אדאג שהילדים לא ירצו להיות איתך". הותירו אותם מחוץ לסכסוך.
איך מוגדרים זמני שהות לאחר גירושין או פרידה?
קביעת זמני שהות נעשית בהתאם לנסיבות. בהגדרת זמני השהות אפשר לבצע התאמות, ומתוך הניסיון שלנו אנחנו מכירים לא מעט מודלים שיכולים לעבוד. ימים לסירוגין, שבועות מתחלפים, "השלמות" בחגים ובמועדים וכו' וכו'.
שימו לב! יש כאן מתח בין בהירות לגמישות. מצד אחד, חשוב שהגדרת זמני השהות תהיה ברורה ומובנית עם מינימום מקום לטעויות או "טעויות". מצד שני, קשיחות יתר עלולה דווקא לייצר בעיות משום שהחיים הם דינאמיים ותמיד טוב שיש מידה של גמישות.
במשרדנו, כשאנחנו עורכים הסכם גירושין או פרידה עם חלוקה של זמני שהות, אנחנו דואגים לייצר מנגנונים לשינויים. למשל, כמה זמן מראש יש להודיע על ביטול, איך "מתקזזים" על שינויים בלתי צפויים, מה קורה במקרה של נסיעה לחו"ל או חופשה בישראל וכדומה.
נקודת האיזון בין הגמישות לבהירות תלויה גם במערכת היחסים והתקשורת בין ההורים הספציפיים, ומעל הכל בצרכים של הילדים.
האם הגיל של הילדים משפיע?
אחד הנושאים המוכרים בחלוקת זמני שהות הוא "חזקת הגיל הרך" שעדיין נמצאת בספר החוקים הישראלי ושקובעת שילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת אמם, כל אימת שאין סיבה לחרוג מזה. אולם בעוד שחזקת גיל הרך תקפה עלי חוק, במציאות הדברים שונים.
בתי המשפט בישראל, ובכלל זה הסכמי גירושין שמאושרים על ידם, נוקטים לעתים בגישה שמבינה שגם ילדים בגילאים מוקדמים יכולים להיות בהסדרי שהות שוויוניים (לא תמיד יש סיבה שילד בן 4-5 יהיה בעיקר בחזקת האם). חזקת הגיל הרך קיימת אבל לא היא לא חזות הכל.
הגיל משפיע מעבר לזה וייתכנו זמני השהות שונים לילדים בגילאים רכים לעומת ילדים בוגרים. למשל, לפעמים מתאים לתת לבני נוער חופש לנהל את מערכת היחסים שלהם עם ההורים (עם הגדרה כללית של גבולות גזרה), ואילו לגבי אחיהם שבגילאים קטנים ועדיין תלויים בהורים, לקבוע כללים ספציפיים ומוגדרים יותר.
מקום מרוחקים במיוחד?
לא אחת, מקום המגורים של ההורים לא רק שלא מאפשר חלוקה שווה של זמני השהות אלא שקיים קושי אפילו לקיים מפגשים בתדירות שבועית או דו-שבועית. למשל, הורה אחד גר באילת והורה שני גר בתל אביב. במצבים אלה, מעבר לכך שאין מנוס מקביעת אחריות הורית עם מקום מגורים מרכזי, יש לקבוע גם הסדרים יצירתיים שישמרו על הקשר החשוב בין הילדים להורה השני. למשל, ביקורים ארוכים, סופי שבוע, חגים וכדומה.
הפרת זמני שהות?
הפרת זמני שהות יכולה לבוא לידי ביטוי הן מצד ההורה שלא נותן לילדים לראות את ההורה השני והן מצד הורה שלא מקיים את המוטל עליו וגורם לכך שכל "הנטל" נופל בצד אחד. מבלי להיכנס לעובי הקורה נדגיש שישנם כלים להתמודדות עם הפרת זמני שהות. החל מאכיפה ואפילו סנקציה כספית, ועד לשינוי זמני שהות.
בהסכם או בבית משפט?
התשובה הקצרה והמהירה היא "כמובן שבהסכם". ככל שהצדדים יכולים להתגבר על הכעסים והחששות, וככל שהם מבינים שגירושין או פרידה עדיפים בהסכמה, כן ייטב. כולל מבחינת קביעת זמני השהות.
זכרו שכל הסכם בין הורים לילדים קטינים הוא כפוף לאישור בית המשפט. כפי שנאמר בלשון החוק במפורש "הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט" (ההדגשה לא במקור).
שנית, קביעת זמני שהות בהסכם מאפשרת להגיע להסדרים מדויקים לנסיבות. הטקסט שקראתם כרגע ממש לא פורס את כל הסוגיות אבל בהחלט מעביר את המסר שזה לא עניין של מה בכך.
אם ההורים לא יצליחו להסכים לחלוקת זמני שהות, לא תהיה להם ברירה אלא לתת לגורם שלישי להכריע בגורלם. גורל חיצוני זה, הגם אם זה שופט בבית משפט, לא יוכל לעולם לרדת למלוא הניואנסים בעבר, בהווה ובעתיד. עם זאת, ככל שאין ברירה, ניתן כמובן לנהל את הנושא בהליך משפטי.