תובענה למתן הצהרת אבהות ו/או קביעת אבהות הינה עניין של דיני נפשות ממש. מדובר בקביעה של סטאטוס. לאחר קבלת תוצאות בדיקת אבהות ומעת שנקבעת האבהות, קמות ועולות זכויות וחובות של האב כלפי הקטין על כל המשתמע מכך לרבות: תשלום מזונות, חלוקת זמני שהות וכדומה.

בנוסף, תהא משמעות לקביעה שכזו גם במסגרת דיני הירושה ובתחומים נוספים שיהיה בהם כדי להשפיע על הקטין ואביו. לקטין זכות עליונה ואינטרס לדעת מניין בא? מיהו אביו? לא כל שכן, הותרת הקטין ללא פסק דין הצהרתי המצהיר כי אדם פלוני הינו אביו, מותירה אותו עפ"י ההלכה היהודית בסטאטוס של "שתוקי" קרי, יהודי שאביו אינו ידוע, לסטאטוס זה תהיה השלכה על נישואיו וצאצאיו.

בדיקת אבהות / בדיקת רקמות

בדיקת אבהות יכול שתעשה באחד מבתי החולים בארץ, עפ"י צו של בית המשפט לענייני משפחה במסגרת תביעת אבהות שהוגשה. הצו כאמור מורה לצדדים לפנות לאחד מבתי החולים בארץ, לבצע בדיקת אבהות אשר תוצאותיה יהוו ראיה מכרעת להצהרת אבהות ו/או לקביעת אבהות על הקטין/ה.

במידה והנתבע מסרב לבצע בדיקת רקמות לבדיקת האבהות ואינו משתף פעולה, עצם סירובו לבצע את הבדיקה כאמור, משמש חיזוק או תוספת משקל לראיות התביעה ויתכן, כי על אף סירובו ולמרות העובדה שלא ביצע בדיקה ייתן בית המשפט פסק דין להצהרת אבהות כי הוא אבי הקטין/ה על כל המשמעויות (החובות והזכויות) הנובעות מכך.

בפסיקה קיימת אבחנה ברורה בין קטין, שנולד במהלך הנישואין, לבין קטין שנולד מחוץ לנישואין.

שיקולים מגוונים מנחים את בית המשפט שלא להיעתר לבדיקת אבהות זו, בפרט כאשר מדובר בילד שבעת הולדתו אימו היתה נשואה וזאת מהחשש כי אם יוכח כי הבעל אינו אביו של הקטין, הקטין יחשב כממזר. לממזרות השלכות על חייו של הקטין לדורותיו.