10 כללים שחשוב לדעת

מדי שנה מפרסמת הנהלת בתי הדין הרבניים נתונים מעניינים על היקף הגירושין בישראל, ונכון לשנים האחרונות מדובר על כ-11,500 זוגות שמתגרשים בכל שנה. עם ממוצע של כ-46 תיקי גירושין מדי יום, שחלקם מגיעים לפתחו של משרדנו, ראינו לנכון למסגר עבורכם 10 כללים ומיתוסים עם ייעוץ גירושין ראשוני. מתחילים.

כלל ראשון: הסכם גירושין אל מול הליך בבית המשפט

אחת השאלות הראשונות שעולות על הפרק כשהגירושין מרחפים בבית היא השאלה, האם ללכת להליך משפטי מלא או לנסות את דרך הפשרה.

כשמנתחים את הנתונים, אגב, מסתבר שכ-67% מהתיקים מסתיימים בסופו של היום בהגשת בקשה לאישור הסכם גירושין (ורק 3 מכל 10 זוגות "הולכים עד הסוף"). הניסיון מלמד שככל שהשנים מתקדמות, עולה גם שיעור הגירושין בהסכמה. הסיבה ליחסים המובהקים הללו נעוצה ביתרונות הרבים שגלומים בעריכת הסכם גירושין, למשל (לא רשימה סגורה):

• התייחסות לכל הנושאים – בהסכם גירושין ניתן להסדיר ולהתייחס לכל הנושאים הרלבנטיים לרבות זמני שהות עם הילדים, מזונות ילדים, חלוקת רכוש, מזונות אישה, גט ואפילו נושאים פרטניים.
• דיאלוג וגמישות – הליך ההגעה להסכם גירושין מבוסס על דיאלוג בין הצדדים שמאפשר להתאים את נסיבות המקרה להסכם המתגבש. כולל כמובן "וויתור" על זכויות מסוימות בתמורה לזכויות אחרות וקביעת הסדרים ספציפיים.
• גבולות גזרה ברורים – הסכם גירושין נערך בתוך גבולות הגזרה של החוק והפסיקה. למשל, קטין לא יכול לוותר בו על מזונותיו ואי אפשר לקבוע שאישה שבגדה בבעלה תאבד 80% מזכויותיה ברכוש. בתור משרד עורכי דין המעניק שירותים של ייעוץ גירושין וייצוג בהליכים אנחנו יכולים לספר לכם שהניסיון מלמד שגם כשבני הזוג מחליטים לפנות לערכאות ונמנעים מהסכמה, התוצאה הסופית לא תהיה בהכרח שונה באופן מהותי. זאת, כמובן, חוץ מדרך החתחתים, ההוצאות הכספיות, הזמן שאבד, עוגמת הנפש והכאב שנגרם לא רק להם אלא גם לבני המשפחה האחרים.
• אישור בית משפט – הסכם גירושין הוא לא חוזה בין שני צדדים עסקיים. ההסכם דורש אישור בפני ערכאה משפטית אשר תבחן אותו לעומק. הן מבחינת מודעות הצדדים להסכם והשלכותיו, הן מבחינת חתימה עליו בנפש חפצה ומתוך הכרה בדברים, והן על בסיס ניתוח הנושאים הקשורים לילדים.

כלל שני: הילדים מחוץ לסכסוך. נקודה

בכל סכסוך גירושין הילדים צריכים להיות מחוץ למחלוקת בין ההורים. נקודה. סוף פסוק. גם אם הם קטינים וגם אם בגירים.

נתחיל מהמובן מאליו: אין כמעט ילד שלא ייקח קשה את גירושי הוריו. אם תערבו את הילדים בסכסוך אתם עלולים לגרור אותם למלחמה לא להם. המלחמה הקשה מכל מבחינתם – בין אבא לאמא. מעורבות של הילדים בסכסוך היא גם קרקע פוריה ליצירת "ניכור הורי" ואין ספור השלכות בטווח הקצר והארוך (ואפילו לכל החיים).

שימו לב שמעבר לקבלת ייעוץ גירושין לגבי הסוגיות המשפטיות הקשורות לילדים, כדאי לעתים לקבל הכוונה מצד פסיכולוגים או מומחים המלווים הורים מתגרשים. ככל שתשכילו להשאיר את הילדים כמה שיותר מחוץ למערכה, כן ייטב. יש להימנע מניסיונות לנצח קרבות על חשבון הילדים ולא לזרוק איומים ריקים מתוכן כמו "אני אקח לך את הילדים" או "הילדים ידעו שאת/ה פירקת את המשפחה!".

כלל שלישי: אלימות מכל סוג שהוא – מחוץ לתמונה

תיקי גירושין יכולים להיות עמוסים באמוציות ורגשות. אכזבה, כעס, אובדן, בדידות, תחושת כישלון ואפילו, לפעמים, רצון לנקמה. עם הלב קשה להתווכח, אבל אפשר וצריך לרסן את היצר. אין לנקוט בשום מעשה של אלימות ולא מדובר רק על אלימות פיזית. גם אלימות מילולית או כלכלית יכולה להלהיט את הלהבות ולגרום לנזקים של ממש.

חשוב לציין כי במידה שאחד מהצדדים חש שהוא קורבן לאלימות, ישנם צעדים משפטיים שאפשר לנקוט בהם באופן מיידי כגון צווי הגנה, הרחקת הגורם האלים מהבית ואפילו תלונה במשטרה במידת הצורך.

כלל רביעי: בית הדין הדתי או בית המשפט לענייני משפחה?

שתי ערכאות משפטיות ייחודיות מחזיקות בישראל בסמכות לדון בסכסוכי גירושין. מצד אחד בתי הדין הדתיים, ומן העבר השני בתי המשפט לענייני משפחה.

פעמים רבות מתנהלת מעין "תחרות" לגבי הערכאה שבה יתנהל ההליך, משום שברגע שתביעת גירושין הוגשה לערכאה אחת, הערכאה השנייה תהיה מנועה מלדון בתיק. תופעה זו, הקרויה "מרוץ הסמכויות", שימשה במשך עשורים כאבן דרך חשובה בניהול הליך גירושין.

התפיסה הרווחת הייתה כי גברים אמורים להעדיף את בתי הדין הדתיים ואילו נשים יקבלו יתרון בבתי המשפט לענייני משפחה. ובכן, זה מיתוס. יש מקרים רבים שבהם הגבר יפעל נכון אם יפנה לבית המשפט לענייני משפחה, ולחילופין נשים שבית הדין הדתי יתאים להם יותר. הבחירה בערכאה המתאימה חייבת אפוא להיעשות לפי הנסיבות, ולהתקבל במקביל לשירות ייעוץ גירושין מקצועי.

לדוגמה: בשנים האחרונות הולכת ומשתרשת התפיסה בבתי המשפט לענייני משפחה שיש לקבוע מזונות ילדים בהתאם להכנסות הצדדים ומצבם הכלכלי. בולט בכך פסק דין מפורסם שניתן לפני מספר שנים בבית המשפט העליון, בע"מ 919/15, אשר קבע פטור ממזונות הילדים במצב של משמורת משותפת (עם ילדים מעל גיל 6 והורים בעלי הכנסות זהות).

בבתי הדין הדתיים, לעומת זאת, שולטת עדיין התפיסה ההלכתית שמזונות הילדים צריכים להיות מונחים בעיקרם לפתחו של הגבר. על כן נשים שיפנו לבית הדין הדתי יכולות לעתים להגיע לפסיקת מזונות גבוהה יותר לטובתן, מאשר שהיו משיגות בהליך מקביל בבית המשפט לענייני משפחה.

כלל חמישי: כתובה הינה מסמך משפטי מחייב

רבים מהמתגרשים לא מודעים לכך שהכתובה היא מסמך משפטי מחייב. התפיסה השגויה הזו גורמת להם להיות מופתעים כשהם מוצאים עצמם מחויבים בסכומים משמעותיים המבוססים על הכתובה שחתמו ביום חופתם. מדובר בסכומים שיכולים להגיע עד כדי עשרות אלפי שקלים ואין זה עניין של מה בכך.

עורכי דין המעניקים ייעוץ גירושין יודעים לציין כי בשנים האחרונות יש אפילו מפנה דרמטי בנוגע לתביעות נשים הדורשות חיוב בעליהן בכתובתן. בתי הדין הרבניים נדרשים לכך והפסיקה הולכת ומתרחבת. ככל שלא תוכח עילה לשלילת הכתובה, ייתכן בהחלט שבית הדין יקבע כי על הגבר לשלם את הסכום בכתובה, כולו או מקצתו.

כלל שישי: רכוש מלפני החתונה יכול להתחלק בגירושין

חלוקת הרכוש היא תמיד שלב מורכב וקשה בהליך גירושין. במיוחד במצבים של פערים משמעותיים בהכנסות או כשבני הזוג הגיעו לחתונה כשיש בידם נכסים משמעותיים והם לא ערכו ביניהם הסכם ממון הקובע.

החוק בישראל קובע, לכאורה, שנכסים שהיו שייכים לאחד מהצדדים לפני החתונה לא יחולקו בגירושין. בפועל ישנם מקרים בהם הנכסים האלה בהחלט יכולים להימצא תחת מצבת הרכוש המשותף. דוגמה נפוצה היא דירת מגורים שהייתה שייכת לאחד מהצדדים לפני הנישואין, וגירושין שהתרחשו כעבור עשרות שנים. במצב זה קיימים סיכויים גבוהים ביותר לזה שהדירה תחולק שווה בשווה, ובעליה המקוריים לא יוכל לדרוש החרגתה ממצבת הרכוש.

כלל שביעי: זמני שהות שווים לא מבוטלים מיידית את המזונות

אחד המיתוסים "החדשים" בתחום הגירושין בישראל הוא שגברים לא מחויבים בתשלום מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת. המיתוס נעוץ בפסק הדין שהזכרנו קודם לכן ושהתקבל בבית המשפט העליון ביולי 2017.

ובכן, זה ממש לא המצב. דבר ראשון, בפסק דין הנ"ל דובר כאמור על ביטול מזונות ילדים במקרה של משמורת משותפת אבל עם קביעת סייגים משמעותיים. כך גם בפסקי דין שהתקבלו בשנים האחרונות ונשענו על פסק הדין בע"מ 919/15, נקבעו לא מעט מבחנים חדשים לסיטואציות מגוונות. מבלי להיכנס לעובי הקורה בנושא הזה נדגיש רק שמזונות הילדים נקבעים בהתאם להכנסה ולזמני השהות, אבל ביטולם גם בזמני שהות שווים הוא לא ברירת מחדל.

במילים אחרות, גברים לא צריכים לנהל מאבק לשוויון בהסדרי השהות מתוך חשיבה על מזונות הילדים, אלא אך ורק מתוך רצון כן ואמיתי להיות מעורבים ברמה גבוהה ומשמעותית בחיי ילדיהם ביום שלאחר הפרידה. כך גם נשים לא צריכות להתנגד לשוויון הזה מחשש לאבד את מזונות מלאים. בסופו של היום, הדברים נקבעים לפי נסיבות המקרה, ורק ייעוץ גירושין מקצועי יעזור לקבל החלטה מושכלת על אסטרטגיית הגירושין הנכונה.

כלל שמיני: חשוב להתכונן להליך הגירושין לפני שנקטתם בצעד כלשהו

כמעט כל ייעוץ גירושין מתחיל בכלל לפיו "יפה שעה אחת קודם" מבחינת בירור הזכויות והנסיבות הרלבנטיות. הצד שמעוניין בהליך יפעל נכון אם יפנה לקבלת ייעוץ גירושין מקצועי בטרם הוא נוקט בצעד כלשהו. במסגרת הייעוץ הוא או היא יקבלו יקבלו הסבר על ההליך העתידי ועל המצב המשפטי מבחינת האינטרסים העומדים על הפרק.

למשל, מה צפוי להיות עתיד הדירה המשותפת, מהו סכום המזונות שככל הנראה ישולם/יתקבל, מהם זמני השהות המתאימים לאחר הפרידה וכדומה. זהו המקום לעלות בו גם שאלות ספציפיות בנושאים שיכולים להשפיע על הליך הגירושין. לדוגמה, מעבר מגורים לעיר מרוחקת לאחר הגט, השלכות בגידה על חלוקת הרכוש או מזונות האישה, סכנות שטמונות בסרבנות גט וכדומה.

כלל תשיעי: חשאיות היא מפתח

החלטתם שאין מנוס ואתם מעוניינים להתגרש, זה הזמן להוריד פרופיל. הימנעו מדיבורים על הנושא עם מקורבים ושמרו את הקלפים "קרוב לחזה". בפרט אם טרם פניתם לעורך דין המתמחה בתחום לטובת ייעוץ גירושין פרטני.

שימו לב שהליכי גירושין שלא מתנהלים על מי מנוחות ושמונחים לפתחן של הערכאות המשפטיות, ייתכן שדברים שתאמרו או תעשו ישמשו כראיות בהליך. כן, אפילו הודעות ווטסאפ תמימות לכאורה או מיילים שגרתיים, ואפילו במסמכים שניהלתם לעצמכם במחשב. בהליכי גירושין שמתקיימים בעצימות גבוהה ומתוך רגשות עזים של כעס ואכזבה (ונקמה), הצד השני עלול לנקוט בצעדים מרחיקי לכת עד כדי חוקרים פרטיים והקלטת שיחות.

כלל עשירי: כל הליך גירושין הוא שונה, עצות ממתגרשים אינן רלבנטיות

מתגרשים עתידיים נוטים מטבע הדברים להתייעץ עם חברים וקרובים משפחה ש"עברו את זה". השיחות מתגלגלות במהירות מהפן האישי להיבטים "הפרקטיים" וקיים ניסיון להשוות בין המקרים מתוך ניסיון לצפות פני עתיד.

הכלל בעניין זה הוא שכשם שכל משפחה היא אחרת וכל זוגיות היא שונה, כך גם כל הליך גירושין שונה מקודמו. ייעוץ גירושין לא מקבלים מחברים או ממשפחה אלא רק מעורכי דין העוסקים בתחום.

מעבר לכך שהנסיבות הן תמיד (אבל תמיד) שונות, הפסיקה והחקיקה בתחום דיני המשפחה מתפתחות בקצב מהיר. בתי המשפט קובעים הלכות תקדימיות, מבטלים החלטות קודמות, וגם המחוקק נותן את הטון. ראו למשל את הכרסום ההולך בחובה האבסולוטית של הגבר לתשלום מזונות ילדים או בהתרופפות המסוימת בהלכת הגיל הרך (הקובעת קטגורית משמורת ילדים קטינים בידי אימם). מדובר כמובן בדוגמאות בודדות מיני רבות.