תביעת שלום בית המוגשת לבית הדין הרבני בהגדרתה אינה כלל וכלל "תביעה" אלא….בקשה.
בבית הדין הרבני קיים טופס בקשה באמצעותו מגישים בקשה לשלום בית. בטופס זה אנו לא תובעים את הצד השני אלא מבקשים מבית הדין שיורה לו לשוב לחיי זוגיות על דרך של "מעין" גישור הפערים.

כאשר ניצת סכסוך בין בני זוג, לא אחת מבקש אחד מבני הזוג להשכין שלום ואולם, לעיתים אינו יודע כיצד לפנות לצד השני, לעיתים הוא א, מתקשה מבחינה רגשית לפנות אליו. מהות הבקשה לשלום בית הינה לבקש מבית הדין הרבני כי ישמש כמעין מגשר בין הצדדים וינסה להשיב דברים לסדרם ואולם, לעיתים מהות הגשת הבקשה לשלום בית אינה תמימה ונעשית על מנת לנסות ו"לתפור" את אחד מהצדדים ולהשיג יתרון דיוני.

לעיתים עצם הגשת הבקשה לשלום בית מלווה במחיר, הן במקרה בו תבקש האישה להגיש תביעה למזונותיה בבית המשפט לענייני משפחה והן במקרה בו היא תסרב לקיים שלום בית שכן היא תהיה חשופה להכרזתה כמורדת. חשוב לזכור כי בעת שניתן פסק דין לשלום בית, הצדדים נדרשים באמת ובתמים לקיים שלום בית ולשוב ולחיות כזוג לכל דבר ועניין.

המחיר אותו יידרש לשלם בן זוג אשר חוזר לסורו לאחר שהסכים לתנאי שלום הבית לעיתים עלול להיות יקר לדוגמא:

גבר הבוגד באשתו ומנהל קשר עם פילגשו יהיה חשוף לתשלום כתובתה של אשתו באם ייתפס לאחר מתן הסכמתו בדבר ההחלטה לשוב לשלום בית בוגד בשנית. במסגרת הבקשה לשלום בית ניתן להשיג יתרון על הצד השני בדרך של הטלת עיקולים על נכסי הצד השני, הוצאת עיכוב יציאה מהארץ והכל תחת הצורך להשאירו במסגרת אשר תאפשר לו לקיים את שלום הבית.

אכיפת הסכם לשלום בית לרוב אינה אפשרית ולו משום שלא ניתן להגישו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל. הגדרת תנאי שלום הבית אפשרית במסגרת עריכת הסכם שלום בית אשר נגדיר את התנאים אותם על כל צד למלא לצורך המשך החיים המשותפים.
הפרת אחת מההתחייבויות בהסכם שלום הבית לרוב אינה ניתנת לאכיפה והאפשרות הבאה הינה פנייה לבית המשפט ו/או בית הדין הרבני להמשך הליכים.