במשרד עורכי דין אמיר זבולון אנחנו מתייחסים לסוגיה של חלוקת זמני שהות בחרדת קודש. הילדים אינם "אשמים" בפרידה או בגירושין של הוריהם, וכמובן שככל שהדברים תלויים בהם הם היו שמחים להישאר בתא משפחתי מאוחד.
אולם משההחלטה נפלה, משרדנו יעשה הכל בכדי לוודא שזמני השהות שייקבעו יתאמו את היכולות של ההורים (מבחינת אחריות ומשאבים כספיים) ואת עיקרון טובת הילד שהוא המצפן בתיקים מסוג זה.
תפקידנו כעורכי דין הוא לייצג נאמנה את האב או האם שאנחנו עומדים לימינם, אך בד בבד להיות שליחי ציבור עבור הקטינים. אנחנו מלווים הורים בחלוקת זמני שהות הן במסגרת הסכם גירושין מחוץ לערכאות והן בליטיגציה בבתי המשפט ובתי הדין הדתיים.
חלוקה שווה של זמני השהות – כמעט ברירת מחדל
ברירת המחדל המיטבית לגבי חלוקת זמני שהות היא שוויון. מה שהיה קרוי בעבר "משמורת משותפת". בהסדר זה הילדים שוהים באופן שווה אצל שני הוריהם על פי מודל שנקבע מראש. הדוגמאות הן רבות ומגוונות. למשל:
- ימים א' ו-ג' אצל האב, ב' ו-ד' אצל האם, חמישי לסירוגין, סופ"ש לסירוגין, חגים לסירוגין.
- א'-ג' אצל הורה ראשון, ד'-ה' הורה שני, חילוף כל שבוע בסדר, סופ"ש וחגים לסירוגין.
מיותר לציין שאפשר לבצע התאמות נוספות וככל שהתקשורת בין ההורים היא בריאה ואפקטיבית, אזי הם כמובן יכולים לתאם שינויים אד-הוק תוך כדי החיים עצמם.
האם זמני שהות שווים מתאימים בכל מצב? ממש לא. למרות שמדובר בסוג של "ברירת מחדל" או "אופציה מועדפת", צריכים להתקיים מספר תנאים בסיסיים שמאפשרים מודל כאמור. המרכזיים שבהם הם:
- קרבה גיאוגרפית.
- חדרים לילדים בכל אחד מהבתים.
- תקשורת בריאה בין ההורים הגרושים/הפרודים.
אין צורך להכביר במילים אודות היתרונות הרבים שמקופלים בזמני שהות שווים. בראש ובראשונה מבחינת הילדים שלא מאבדים את הנוכחות הכל-כך חשובה גם של דמות אב וגם של דמות אם. הניסיון מלמד גם שחלוקת זמני שהות שווה הדורשת מטבע הדברים תקשורת בסיסית קבועה בין ההורים, עשויה להפחית את המתחים ביניהם וההשפעה תהיה כמובן לטובת הילדים. חלוקת זמני שהות שווה מורידה באופן דרמטי את הסיכוי להתפתחות "ניכור הורי".