כ-4,000 ישראלים מתעשיית ההיי-טק יוצאים בכל שנה להגשים את חלום הרילוקיישן בחו"ל. כ-70% מהם עושים זאת ביחד עם המשפחה והעלות המשוערת של המעבר מוערכת בכ-250 אלף שקלים.

אולם בעוד שאופציית הרילוקיישן קורצת לרבים, לעתים היא איננה אלא מלכודת לזוגיות. עלויות המחייה הגבוהות, קשיי ההסתגלות, הוויתור של בן הזוג המצטרף על הקריירה האישית ושלל נסיבות נוספות, יכולים לגרום לבעיות של ממש, עד כדי מכה ניצחת לתא המשפחתי ופנייה להליכי פרידה וגירושין.

כשם שגירושין הם עניין מורכב, כאשר מדובר על גירושין ברילוקיישן הדברים נאמרים ביתר שאת. בפרט אם בני הזוג הם הורים לילדים קטנים.

כמה זמן הייתם בחו"ל?

השאלה הראשונה לגבי גירושין ברה-לוקיישן היא "כמה זמן אתם בחו"ל?". ככל שהמשפחה נמצאת זמן רב יותר מחוץ לישראל ובמיוחד אם נולדו ילדים במדינת השירות, כך גדלים בהתאמה האתגרים המונחים לפתחו של בן הזוג שרוצה לעזוב.

במידה שהמשפחה גרה מספר שנים לא מועט במדינה האחרת, בן הזוג שרוצה לחזור יצטרך להגיש תביעה להגירה לערכאות המקומיות. כל אימת שהבקשה לא מגיעה לכדי פסק דין, סביר להניח שלא יהיה ניתן להעביר את הילדים לישראל ללא הסכמת בן הזוג השני.

שימו לב. פעמים רבות בן הזוג שרוצה לחזור מעוניין לעשות את זה מייד, ולו בשביל לבסס את רצינותו לגבי הצעד שנקט. ככל שההחלטה איננה נובעת מאלימות במשפחה, שיבה עצמאית יכולה להתפרש באופנים שונים. למשל, היא יכולה להיות הוכחה לכך שהילדים "מסתדרים" עם ההורה בחו"ל ולגרור השלכות על תביעת אחריות ההורית המשותפת. צריך גם לשקול זאת בכובד ראש כאשר עסקינן בילדים קטנים שנטישה בפתאומיות עלולה לפגוע בהם.

נשארים בחו"ל, חוזרים לארץ או נפרדים למדינות אחרות?

גירושין ברילוקיישן קשורים למקום מגוריהם העתידי של בני הזוג. אם הם מחליטים לשוב ארצה הגירושין יתנהלו בישראל כהליך "רגיל" לכל דבר ועניין, אולם במידה שאחד רוצה להישאר והשני מעוניין לחזור, הדברים הולכים ומסתבכים.

ככל שבני הזוג הם הורים לילדים, יש לדעת כי צעדים חד צדדיים של החזרת הקטינים לישראל ללא אישור יכולים להיחשב כ"חטיפה". ישראל חתומה – כמו מרבית מדינות המערב – על אמנה בינלאומית נגד חטיפת ילדים (אמנת האג). אמנה אשר קובעת כי ניתן להשיב את הילדים לארץ הזרה. במיוחד אם הם הועברו ללא אישור וניתן להוכיח שמרכז חייהם איננו כרגע בישראל.

יתרה מזו, גם כשהצדדים מסכימים על מעבר הילדים לישראל, עדיין ישנן סוגיות קריטיות שקשורות לגירושין. החל מקביעת מזונות ילדים ואופן העברתם, דרך חלוקת זמני שהות למרות המרחק הגיאוגרפי העצום, וכלה בהגעה לכדי הסכם גירושין או ניהול הליך משפטי לסיום החיים המשותפים.

המחלוקת המשפטית לגבי מקום שהותם של הילדים בהווה ובעתיד עוסקת ב"מרכז חייהם" של הקטינים. על פי רוב, בן הזוג שרוצה לשוב ארצה יטען כי מרכז החיים של הילדים הוא בישראל, ואילו ההורה השני יבקש לקבוע כי שהותם בחו"ל לאורך זמן יצרה זיקה ביניהם לבין מקום מגוריהם החדש. הדבר תלוי בהיקף הזמן שבו המשפחה נמצאת בחו"ל, גיל הילדים ועוד.

אחריות הורית משותפת בין מדינות ומזונות בחו"ל

בכל הנוגע לזמני שהות, גם הורים שגרים במדינות שונות צריכים לאפשר זה לזה משמורת על ילדיהם המשותפים. בין אם בהליך משפטי ובין אם בהסכם, יש להגיע לכדי הכרעה אודות היקף הביקורים, מועדיהם, משכם ולעתים גם זהות ההורה שנושא בעלויות. במקרי קיצון וחשש מפני חטיפת ילדים ייתכן ויהיה מקום לייצר מנגנון ערבות כספית.

סוגיה מהותית נוספת שקשורה באחריות הורית משותפת לאחר גירושין בחו"ל היא ההחלטות על אורח החיים הרגיל של הקטינים. לדוגמה בשאלות בנושאי חינוך, בריאות וכו'.

לגבי מזונות ילדים לאחר גירושין ברילוקיישן, הדין הקובע הוא כושר ההשתכרות של ההורים בהווה ובעתיד. לא מדובר בתיק מזונות רגיל שכן גירושין בחו"ל מקושרים תכופות לפערי שכר בין הצדדים ולעלויות גבוהות. חשוב לקחת בחשבון כי ההורה המשמורן נושא כמעט לבדו בהוצאות השוטפות ובנטל גידול הילדים ללא עזרה. אפשר גם להבטיח את תשלום המזונות על ידי ערבויות ו/או בטוחות מצד קרובי משפחה הנמצאים בישראל.

חלוקת רכוש ואיזון משאבים

כל תיק גירושין עוסק בחלוקת הרכוש ובאיזון משאבים בין הצדדים. על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, החל גם על זוגות ישראלים ברילוקיישן, הרכוש המשותף צריך להתחלק שווה בשווה. זאת למעט נכסים מסוימים שמוחרגים ממצבת הרכוש כמו נכסים שהיו שייכים לאחד מבני הזוג מלפני הנישואין או ירושות (יודגש שגם נכסים אלה יכולים להיחשב כמשותפים בנסיבות כמו נישואין ארוכי שנים או עירוב כספים).

לגבי גירושין ברילוקיישן, חלוקת הרכוש הינה מורכבת באופן מיוחד. יש לבחון במקצועיות רבה כיצד יהיה נכון לחלק את הרכוש ואיך להעביר אותו ממדינה למדינה תוך התחשבות בשיקולי מיסוי.

לא זו אף זו, גירושין ברילוקיישן קשורים לשכר הגבוה הנהוג בתעשיית ההיי-טק ולמושגים כמו אופציות, מוניטין, נכסי קריירה וכדומה. הפרמטרים הללו נלקחים בחשבון שכן גם הניסיון המקצועי ופירותיו נחשבים בחוק הישראלי לחלק מנכסי התא המשפחתי.

לסיכום,

גירושין בחו"ל אינם מהלך פשוט. למרות שדרך המלך לפני יציאה לרילוקיישן היא עריכת הסכם מקדים, הרוב המכריע של הזוגות איננו פועל כך. זאת חרף העובדה שקשיי הרילוקיישן מהווים סיכון של ממש לזוגיות ולתא המשפחתי.

לפני ההחלטה על גירושין בחו"ל ולפני נקיטה בצעדים דרמטיים וחד-צדדיים, מומלץ להיוועץ עם משרד עורכי דין המתמחה בדיני משפחה בכלל, ובדיני גירושין מחוץ לישראל בפרט.

יש לשרטט באופן מקצועי ומדויק את דרכי הפעולה הנכונות, אשר יביאו לכדי תוצאה סופית הוגנת, ברת-ביצוע והולמת. בפרט יש להתייחס לנושא הילדים הקטינים מבחינת מקום מגוריהם ביום שאחרי, מזונותיהם והקשר שלהם עם שני הוריהם.