עילות גירושין

לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בכל ענייני הנישואין והגירושין של יהודים במדינת ישראל.

פתיחת תיק גירושין במסגרת הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני מחייבת העלאת טענות המהוות עילת גירושין והוכחתן.

גבר / אישה המעוניינים להגיש תביעת גירושין או לפתוח תיק גירושין כנגד בן הזוג השני, צריכים להעלות טענות המהוות עילת גירושין. לא די בהעלאת טענות סתמיות, אלא יש להוכיח ולהביא ראיות מספיקות לביסוס עילת הגירושין. ככלל, במידה והצד שכנגדו הוגשה תביעת גירושין, מסרב להתגרש, ועילת הגירושין הוכחה דייה, יתכן ובמקרה כזה, לאחר קיומו של הליך הוכחות, בית הדין יחייב בגירושין את הצד המסרב להתגרש, על אף סירובו.

דוגמאות לעילות גירושין: מום, מחלות מדבקות, סירוב לקיום יחסי מין, התמכרויות לאלכוהול ו/או לסמים, אימפוטנציה, עקרות, אלימות, טענת "מאיס עליי", ניאוף (בגידה), עובר/ת על הדת, מורדת ,מעשה כיעור.

גירושין המסתיימים בהסכם גירושין כולל השם קץ לכלל מחלוקות הצדדים מהווה את הדרך המיוחלת לכל לקוח המגיע למשרדנו.

סכסוכי גירושין הנפתרים בהסכמי גירושין כוללים, מהווים הפתרון האידיאלי שכן , בדרך המוסכמות שגיבשו יוכלו בני הזוג לפנות לדרך חדשה בחייהם, במהרה, מבלי להידרש להליך משפטי ארוך ומייגע ואף ייתכן כי יסיימו את המחלוקת כידידים.

לא אחת יש חשיבות אדירה לאופן סיום הסכסוך, ולו בשל העובדה שלבני הזוג במשותף ילדים קטנים אותם יש להמשיך ולגדל, עסקים משותפים, מקום עבודה משותף, סביבה קרובה משותפת וחברים משותפים.

הסכם גירושין ניתן לגבש תמיד אף גם לאחר שהחלו הליכים משפטיים ו/או הוגשו תובענות וגם לאחר קיומם של אי אילו דיונים בבית המשפט או בבית הדין הרבני. הסכם גירושין למעשה מהווה כתב פשרה אחד גדול אליו הגיעו הצדדים לרוב לאחר שכל צד ויתר מעט ובא לקראת הצד השני. את הסכם הגירושין יש לאשר בבית המשפט או בבית הדין הרבני, כאשר תפקידו של בית המשפט הינו לוודא כי הסכם הגירושין הינו בר אכיפה וכי אף אחד מהצדדים לא כפה שום דבר על משנהו וכי שני בני הזוג מבינים את משמעותו. לאחר מכן, יאשר בית המשפט או בית הדין את ההסכם וייתן לו תוקף של פסק דין.

ביטול הסכם גירושין

הסכם גירושין הנו חוזה לכל דבר ומשכך חלים עליו דיני החוזים וכן חוק החוזים – חלק כללי.

על מנת לבטל הסכמי גירושין אשר אושרו בבית המשפט או בבית הדין הרבני יש להגיש תביעה לביטול הסכם הגירושין. נטל ההוכחה מוטל על התובע אשר יידרש להוכיח את טענותיו. בתביעה לביטול הסכם הגירושין ניתן להעלות טענות מתחום דיני החוזים כגון : עושק, כפייה, טעות, הטעיה, וכד'.

במצב שכזה נשאלת השאלה : הכיצד ניתן לתקוף בדיעבד הסכם גירושין אשר אושר ע"י בית המשפט או בית הדין הרבני וניתן לו תוקף של פסק דין?

מדוע על בית המשפט אשר בחן ובדק את הסכם הגירושין בעת אישורו לפניו לפסוק כי ההסכם בטל בדיעבד, בעת שאחד מהצדדים יתחרט ויחפוץ בביטולו דרך גישור גירושין?

כיום, מעטים המקרים בהם בית המשפט אכן השתכנע כי הסכם גירושין, דינו להתבטל בהתבסס על טענות חוזיות כאמור לעיל.

הסכם שלום בית ולחילופין גירושין

כידוע כל בני זוג חווים עליות ומורדות במהלך חיי הנישואין, לעיתים ניתן להתגבר על המשבר ולעיתים הדבר בלתי אפשרי.

כאשר ברצונם של בני הזוג לא למהר ולפרק את "החבילה" ובכוונתם לנסות ולשקם את מערכת היחסים וליתן לה הזדמנות נוספת, ניתן לגבש הסכם שלום בית ולחילופין גירושין אשר מטרתו להגדיר תקופת ביניים אשר במהלכה ייבחנו הדברים. בתוך תקופת הביניים או בסיומה תהיה לצדדים האפשרות לבחור האם לממש את ההסכם ולפנות לגירושין או להאריך את תקופת הביניים ולשוב ולחיות חיי משפחה כפי שידעו קודם למשבר.

היתרון בעריכת הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הינו שבני הזוג לא ממהרים להתגרש ומנסים להתגבר על משבר חיי הנישואין אך יחד עם זאת בני הזוג מגבשים כבר בהסכם מנגנונים למקרה ויחליט מי מהצדדים להתגרש. יתרון נוסף הוא כי הסכם שכזה ימנע בדרך כלל התדיינויות והליכים ממושכים בבית המשפט ו/או בבית הדין.

את הסכם שלום הבית ולחילופין גירושין יש להביא לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אשר ייתן לו תוקף של פסק דין.

מרוץ הסמכויות

לבית הדין הרבני ולבית המשפט לענייני משפחה קיימת סמכות מקבילה לדון בסכסוכים בין בני זוג יהודיים, לרבות בענייני רכושם.

המציאות הקיימת מאפשרת לצד המקדים והפותח בהליכים ובהגשת תביעות "לבחור" את הערכאה הדיונית בה ייטב לו ונוח לו לנהל את הסכסוך וזאת תוך קניית סמכות בדרך בזק אף במקרים של הפרשי דקות בלבד. לדוגמא, במקרה בו הוגשו תביעות באותה השעה ובהפרשי דקות בודדות האחת מהשנייה במקביל הן בפתיחת תיק בבית המשפט לענייני משפחה והן בפתיחת תיק גירושין בבית הדין הרבני, הערכאה הדיונית בה יתנהל ההליך תהיה זו אשר אליה הוגשו התביעות לראשונה כרונולוגית בזמן.

לאחרונה פסק בית הדין הרבני הגדול כי לבית הדין הרבני סמכות דיונית אף אם התביעה הוגשה לבית הדין מס' שעות לאחר שהוגשה תביעה קודמת לבית המשפט לענייני משפחה. במקרה הנ"ל האישה הגישה תביעה לשמירת זכויות לפי סעיף 15 לחוק יחסי ממון וכחמש-עשרה דקות לאחר מכן הגיש הבעל תביעה הכרוכה בתביעת גירושין לחלוקת כלל רכוש הצדדים לבית הדין הרבני. בית הדין האזורי פסק כי "לאור המצב החוקי של 'מרוץ הסמכויות', אין מנוס מן הקביעה כי הקדמת פתיחת תיק אף בסדר גודל של דקות, יש בה כדי לחרוץ את גורל הסמכות. בית הדין הרבני הגדול קבע במקרה זה כי אין לדקדק לגבי השעה המדויקת של הגשת התביעות, כי אם לגבי יום הגשת התביעות וזאת משום שגוברת הוראת סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, שהינה הוראה ספציפית, לפיה הכריכה בתביעת הגירושין מקנה את הסמכות לבית הדין הרבני.

התרת נישואין

סעיף 2 לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים קובע כי נישואין וגירושין של יהודים בישראל ייערכו ע"פ דין תורה וע"פ נוהלי הרבנות הראשית לישראל.

בני שאר הדתות משתייכים לסמכות בתי הדין הדתיים השונים.

איך מתגרשים זוגות שאחד מבני הזוג אינו יהודי?

תחילה, יש להדגיש כי מוסד הרבנות אינו מכיר בנישואי תערובת של יהודי/ה עם גוי/ה ומשכך גם מערכת בתי הדין הרבניים אינה מכירה כלל בתוקפם של נישואין מסוג זה ואינה מוסמכת לדון בענייניהם של בני זוג שהאחד מבני הזוג אינו יהודי. המתואר לעיל שונה ממצב בו בני זוג יהודיים נישאים בחו"ל בטקס שאינו יהודי ועם הגיעם ארצה הם מבקשים להיפרד. בארץ ישראל הם יהיו חייבים לנהל הליך גירושין בבית הדין הרבני.

אם כן , כדי להתיר נישואין בין בני זוג אשר נישאו בנישואי תערובת יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולהגיש תביעה להתרת נישואין.

תביעה להתרת נישואין אשר תוגש לבית המשפט למשפחה תועבר לסגן נשיא בית המשפט למשפחה אשר ידרוש חוות דעת לדין הזר, דהיינו, חוות דעת על אופן הגירושין במדינה בה נישאו הצדדים.