מי מכם שאוהב בעלי חיים בוודאי יודע כי מהר מאוד הופך הכלב או החתול לבן בית. ובכן, מה קורה במצב שבו בני זוג גידלו יחד באהבה ומסירות בעל חיים ועתה הם מתגרשים? הפסיקה בישראל בעניין זה איננה חד משמעית וישנם חילוקי דעות. במאמר זה נסביר מהן הגישות השונות לסוגיה זו ומה כדאי לעשות כדי להימנע ממחלוקת בעניין זה בין בני הזוג.
הגישה הקניינית
זוהי למעשה הגישה הנפוצה יותר, אשר רואה בסוגית חית המחמד כסוגיה רכושית – קניינית לכל דבר ועניין. השקפה זו אשר הובעה בפסקי דין רבים בארץ והיא התפיסה הרווחת יותר נכון להיום, מיישרת קו עם החוק בישראל, הרואה בחיות מחמד כמטלטלין, כחפץ דומם ולא כבעל חיים עם רגש וצרכים. יישום גישה זו משמעותה כי בבואו של בית המשפט להכריע למי מבני הזוג תעבור החיה בעת הפרידה, בוחן הוא פרמטרים משפטיים "קרים" כגון על שם מי רשומה החיה ברישיון ההחזקה שלה ומהו מועד הגשת התביעה. כך למשל, אם בן הזוג לקח את החיה אליו עם עזיבת הבית ובת הזוג הגישה את התביעה בשיהוי, יכול ויראו בה כמי שוויתרה על זכותה לחית המחמד ובית המשפט יקבע כי החיה שייכת לבן הזוג.
הגישה ההומנית
באופן שונה לחלוטין, השקפה זו רואה בחיית המחמד כיצור חי בעל נשמה וצרכים שיש לשאוף לטובתו. משכך, העקרון המנחה כאן את בית המשפט, איננו קנייני כלל וכלל אלא עקרון טובת החיה, הדומה ברציונל שלו לטובת הילד. אמנם, בעל החיים אינו יכול להביע את דעתו ורצונו אך בית המשפט למד מן הראיות והעדויות המוגשות לו את אשר הוא צריך כדי לקבל החלטה. לצורך כך, יבחן הוא למי מבני הזוג חיית המחמד קשורה יותר, מי מבין הצדדים היה המטפל בעיקרי לאורך שנות הנישואין והנו מסוגל להעניק לה כעת, בעת הפרידה, את כל צרכיה הפיזיים והרגשיים כאחד. חלק מן השופטים אשר אימצו גישה זו, נעזרו בחוות דעת מומחה, למשל של זואולוג, על מנת להבין מהי למעשה טובתה של חיית המחמד ואיזו החלטה תשרת את טובתה.
אצל מי יישאר הכלב?
אם כן אנו מבינים כי ישנם חילוקי דעות מהותיים בפסיקה באשר לסוגיה זו של גירושין עם חיות מחמד. משמעות הדבר היא כי אם בני הזוג לא יגיעו להסכמה בעניין זה ויפנו אל בית המשפט, הכרעתו תהיה תלויה במידה רבה בזהות השופט/ת שישבו בדין. הפתרון למצב זה אפוא מתחלק לשניים: אחד, כאשר בני זוג בוחרים לאמץ יחד חיית מחמד, או כאשר מי מהם מגיע למערכת היחסים עם חית מחמד שאימץ לבדו, כדאי לערוך הסכם, כאשר מערכת היחסים בין בני הזוג טובה ואוהבת, אשר יקבע אצל מי מהם תישאר חיית המחמד במקרה של פרידה. החלק השני של הפתרון נוגע לגיבוש הסכמה בעת גירושין. כלומר, היה ובני הזוג לא דנו בסוגיה זו בעודם יחד, כדאי לגבש הסכמה בשלב זה ולא להותיר את ההחלטה לבית המשפט.