גירושין בהסכמה הם דרך יעילה בה שני הצדדים מנסים לפתור את בעיותיהם ולהגיע להסכמה בנוגע לחלוקת רכוש, טיפול בילדים וניסוח הסכם גירושין לתביעה בבית דין רבני תוך עירוב מינימלי של גורמים חיצוניים כגון שופטים, דיינים, מגשרים, ומאפשרים לסיים את התהליך בדרך מהירה ונעימה ככל שאפשר כך שכל אחד מהצדדים ירגיש שקיבל הזדמנות להשמיע את קולו ואפילו לקבל מה שמגיע לו או מחויבות שהוא יכול לעמוד בה מבלי שנכפתה עליו במשפט.
לרוב מערכת היחסים בין בני הזוג אינה מסתיימת לחלוטין גם לאחר הגירושין, מהסיבה האנושית הפשוטה שהם עברו יחדיו כברת דרך לא קצרה ולא מבוטלת ועל אחת כמה וכמה בגלל ילדיהם המשותפים שלא עוול בכפם מהווים חלק בלתי נפרד מהליך פירוק התא המשפחתי שלהם בהליך גירושין בין הוריהם. גירושין הוא מסע טעון קשת של רגשות החל מכעס ואכזבה וכלה ברגשות אשם ותסכול ומתבטא בהרבה מקרים בהצטדקות של כל אחד מהצדדים וברצון לנקמה, גם זוגות שבוחרים לסיים את נישואיהם יפה לעיתים נסחפים במהלך המשפט או תהליכי גישור שונים לטיעונים המבוססים יותר על רגש ואינטרסים המהווים מכשול בהשגת הסכם גירושין.
הסכם גירושין שנעשה בשיתוף פעולה בין בני הזוג יכול להתקיים במספר דרכים:
- גישור גירושין – גורם נייטרלי אחד המקיים פגישות ושיחות עם כל אחד מבני הזוג, עם בני הזוג יחד, עם הילדים במידה והזוג מעוניין ומבקש ותפקידו לגשר על הפערים הרגשיים ולדאוג להסכם גירושין המתחשב באינטרסים של כל אחד מבני הזוג. לאחר שהם מגיעים יחד להסכמה המגשר מנסח הסכם גירושין והזוג מגיש אותו לתביעה בבית הדין הרבני.
- היוועצות עם עורך דין משותף – עורך דין העוסק בדיני משפחה ובקיא בזכויות כל אחד מבני הזוג. הזוג יכול להיעזר באנשי מקצוע כדי ללמוד יותר על זכויותיהם וחובותיהם ולנסות בעזרתו לנסח הסכם גירושין המקדם את טובת בני הזוג לקראת חייהם הפרודים.
- שיתוף פעולה בין בני זוג – בני הזוג יכולים לבחור להיות מיוצגים כל אחד על ידי עורך דינו בהחלטה חד משמעית כי ההדברות ביניהם היא גלויה ואף אחד מהצדדים אינו יכול לגשת לתביעה משפטית במהלך ההדברות או להשתמש במידע הנמסר אם וכאשר ינקטו אמצעים משפטיים בעתיד הגירושין. הליך זה מאוד מקובל בארצות אירופה, קנדה וארצות הברית שכן סיכויי ההצלחה שלו באמת לגשר על פערים בין בני הזוג, לדאוג לאינטרסים של שני הצדדים ושל הילדים המשותפים וגם לקיים את ההתחייבות שנחתמת בין שני הצדדים ובהסכמתם הם גבוהים מאוד.
יש מקרים בהם אחד הצדדים מעוניין יותר בגירושין מבן זוגו, מקרים כאלה יכולים להיות מסיבות של רגש אהבה אך הם יכולים גם לנבוע מחשש שקיים אצל בן הזוג שאינו מעוניין מה יעלה בגורלו במידה ויסכים לגט בתביעת גירושין, האם יתחשבו בו וברצונותיו? האם תהיה חלוקת רכוש הוגנת? האם הוא יצטרך לשאת ברוב הנטל שבגידול ילדיהם? מהחשש הזה הוא עשוי לבקש דחייה בטענה לרצון להשבת שלום בית ובכך למשוך את התביעה למשך תקופת זמן ולא בהכרח יטה את הכף לצידו. גם במקרה בו הוגשה תביעה לבין הדין הרבני ועלתה בקשה של אחד הצדדים לשלום בית אף פעם לא מאוחר לנסות ולגשר על המחלוקות באמצעות שיתוף פעולה בין בני הזוג באופן שמאפשר הסכם גירושין המקובל על שני הצדדים ובו כל אחד מהם משמיע את דבריו בצורה ברורה, ניתן להגיע לפשרה מבלי שגורם משפטי יכפה את החלטתו וגם מערכת היחסים אינה מסתיימת באווירת מלחמה וחוסר צדק.