הסכם ידועים בציבור / הסכם חיים משותפים

בני זוג אשר אין בכוונתם או ברצונם להינשא ואשר מנהלים משק בית משותף וחיים תחת קורת גג אחת כידועים בציבור, יכולים מראש ובהסכמה להעלות את מתווה חייהם הזוגיים על הכתב בהסכם ידועים בציבור המהווה את משנתם לחייהם הזוגיים המשותפים כידועים בציבור או כפי שרבים נוהגים בשגגה לכנות – הסכם ממון ידועים בציבור.

בהסכם חיים משותפים יש ביכולת בני הזוג להסדיר את אופן חייהם עד לפרט האחרון. ניתן לקבוע בהסכם חיים משותפים את אופן ניהול החיים השוטפים לרבות תשלומים שוטפים לאחזקת הבית, תשלומים שונים, אופן המגורים וכן הלאה…

בכוחו של הסכם ידועים בציבור להסדיר אף לא עלינו מה יקרה אם מי מבני הזוג יחפוץ בפירוד ובסיומה של מערכת היחסים, לרבות אופן שמירת הרכוש והזכויות של כל אחד מהצדדים, אופן שיתוף הנכסים בין הצדדים ושיתוף ברכוש. ייתכן אף כי הסכם החיים המשותפים יחיל משטר של הפרדה אבסולוטית על רכוש הצדדים על אף היותם ידועים בציבור, הכל בדומה למהות הסכמי ממון טרום הנישואין.

חוזה נישואין

לעיתים כאשר בני זוג מבקשים לבוא זה עם זו בברית נישואין שאינה דתית הלכתית, וברצונם להצהיר האחד את שבועתו ונדריו כלפי השני, ניתן לשלב במסגרת הטקס האזרחי אשר ייערך בין הצדדים, החתונה, האורחים והקייטרינג, מעמד של חתימת חוזה, אשר יגובש בהתאם לרצון הצדדים והסכמותיהם אשר במסגרתו יוסדר אורח החיים הזוגי, מערכת הרכוש, אופן התנהלות בני הזוג ואף אופן הפירוד בין הצדדים.

במעמד חתימת חוזה הנישואין לרוב מצהיר צד אחד את נדריו ורחשי ליבו כלפי האחר, בנוכחות הקרובים והאורחים. המדובר בטקס מרגש המתנהל תוך סחיפת רגשות הקהל.

את חוזה הנישואין אשר ייחתם בין הצדדים יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה אשר ייתן לו תוקף של פסק דין.

עקרונית חוזה הנישואין יהיה בדומה להסכם ממון בשינויים המחייבים.

ידועים בציבור

ידועים בציבור הינם בני זוג אשר מנהלים משק בית משותף וגרים יחדיו תחת קורת גג אחת.

לאור המצב המשפטי הקיים ולאור העובדה שטרם חוקק "חוק ידועה בציבור" , אין החוק קובע פרק זמן מינימאלי הדרוש ליצירת המעמד המשפטי של "ידועים בציבור". כל מקרה נבדק לגופו וגם קשר של חודשים ספורים יכול להספיק כדי שבני הזוג ייחשבו לידועים בציבור. מהות היחסים היא החשובה: שהצדדים ינהלו משק בית משותף כידועים בציבור ויתגוררו תחת קורת גג אחת.

זכויות ידועים בציבור שונות ממקרה למקרה כך לדוגמא ידועה בציבור זכאית לזכויות הסוציאליות שצבר בן זוגה, ידועה בציבור זכאית למזונות מהעיזבון עם פטירתו של בן זוגה ועוד… וזאת, כל עוד בני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ידועים בציבור הקובע אחרת.

ידועה בציבור

ידועה בציבור אינה הגדרה ברורה הקבועה בחוק ואולם, ישנו תנאי בסיסי אשר עליו להתמלא אל מנת
שאישה תוגדר כידועה בציבור של בן זוגה והנו, ידיעת כל הציבור הסובב את בני הזוג כי הנם זוג לחיים,
בני זוג, בעל ואישה וכד'…

בעבר בכדי שבית המשפט יגדיר בני זוג כידועים בציבור היה להצביע על קיום משק בית משותף לתקופת זמן ארוכה ואולם הבחנה זו היטשטשה עם הפסיקה אשר לאורך הזמן הכירה בבני זוג כידועים בציבור גם בלא קיום משק בית משותף ביניהם. בנוסף, נקבע בפסיקה כי מבחן המגורים המשותפים לעניין הגדרת הידועה בציבור הוא רק אחד הגורמים הרבים המשפיעים על ההחלטה בסוגיית זיהויים של חיי משפחה כידועים בציבור ומשכך, דרישת מגורים משותפים לצורך הכרה כידועה בציבור התרככה בפסיקה במשך השנים ואין לה עדיפות על קריטריונים אחרים.

ההתייחסות היחידה בחוק לעניין הגדרת מהות הידועה בציבור קיימת בסעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה 1965 בו ידועה בציבור הוגדרה כ אישה החיה חיי משפחה במשק בית משותף עם בן זוגה אך אינה נשואה לו. הידועה בציבור בחוק הירושה מוגדרת לעניין ירושת בן זוגה ופרט לכך אין להגדרתה כל התייחסות בחוק.

אזכור נוסף המנסה להגדיר את הידועה בציבור קיים בחוק בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי המגדיר את הידועה בציבור,
כידועה בציבור כאשתו של הזוג כאילו היתה נשואה לו וגרה עימו.

כחלק מזכויות ידועה בציבור, ניתן להעניק לידועה בציבור שסולקה מבית המגורים באופן פתאומי, מזונות, לאחר גירושין ידועה בציבור לתקופה סבירה בסמוך למועד הפירוד וזאת על מנת להסדיר את החיים שלאחר הפירוד וכן על מנת שהאישה שהייתה תלויה כלכלית בבן זוגה תוכל להשתלב במעגל העבודה ולפרנס את עצמה.

המזונות הם מזונות שיקומיים ולא לכל החיים, ומטרתם להביא את בת הזוג למצב שתוכל לעמוד על רגליה לאחר הפרידה, לשקם עצמה ולהסתגל לחייה החדשים.

ניתן לפסוק את המזונות בסכום חד פעמי או בתשלומים עיתיים. משך תקופת הזכאות תלויה בנסיבות העובדתיות, בפרמטרים כדוגמת משך החיים כידועים בציבור, ומשך התקופה הנדרשת לצורך הכשרה מקצועית, שיפור כושר השתכרות או שילוב במעגל העבודה.

שיתוף בנכסים בין ידועים בציבור

סטטוס של ידועים בציבור מהווה בדרך כלל פרק ב' בחייהם של בני הזוג, כאשר כל אחד מבני הזוג מביא עימו לקשר רכוש שצבר במהלך החיים, ילדים מנישואיו הקודמים וכו'.

על מנת להגן על רכושם העתידי של הילדים מהקשר הקודם, מומלץ לידוע בציבור לעשות שני דברים במצטבר: האחד, עריכת צוואה בה יינתנו הוראות למי ברצונו להוריש את רכושו.

הדבר השני שעל ידוע בציבור לעשות הנו הסכם ממון עם בן/בת הזוג לחיים. בהסכם זה ייקבע כי גם אם בן/בת הזוג נחשב כידוע/ה בציבור שלך, לא יהיו לצד זה זכויות לא בכספך ולא בדירתך.

ראוי להתייחס בהסכם גם לזכות המגורים לאחר המוות בדירת בן הזוג השני, למשל לקבוע שהבן/בת הזוג יהיו רשאים לגור בדירה שבבעלותך לאחר מותך, רק לתקופה קצובה אשר נקבעה מראש.

נוסחה טובה היא לקבוע כי על כל שנת חיים משותפת תהיה לבן/בת הזוג שנותר בחיים זכות לגור שנה אחת בדירה.

זכות ירושה – ידועים בציבור

האם ידועה בציבור של מנוח זכאית לרשת אותו על אף שלא גרו יחדיו באותה דירה?

בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא קיבל את תביעתה של ידועה בציבור של מנוח לרשת אותו, וקבע כי עקרונית ניתן להקנות זכויות ירושה לבן זוגו של נפטר בהעדר לינה משותפת בדירה אחת ובהעדר כוונת הורשה.

במקרה הנ"ל התובעת קיימה עם המנוח מערכת יחסים זוגית במשך 8.5 השנים שקדמו לפטירתו של המנוח, מבלי להינשא זה לזו תוך הפרדה רכושית ולינה בדירות מגורים נפרדות אך סמוכות.

לטענת התובעת, מערכת היחסים ששררה בינה לבין המנוח מקימה לה זכות לרשת את המנוח בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, כאילו היתה נשואה לו בעת פטירתו. מנגד, לטענת הנתבעים, ילדי המנוח, הקשר בין אביהם המנוח לתובעת התמצה ב"סיפוק צורכי בילוי וחברה" ומשכך ועל רקע המגורים הנפרדים והעדר כוונת ההורשה, התובעת אינה זכאית לדבר מעזבון המנוח.

בית המשפט קבע, כי ניתן לקבוע קיומם של "חיי משפחה" ו"משק בית משותף", על אף לינה דרך כלל או אף באופן קבוע בדירות נפרדות, וכך הוכח במקרה הנדון.

בית המשפט שוכנע כי התובעת והמנוח ניהלו במשך 8.5 השנים המשותפות חיי משפחה מובהקים, במשק בית משותף.

עוד נקבע, כי מגוריהם של בני הזוג בשתי דירות הסמוכות זו לזו, הפכו באופן מעשי, נוכח סדר יומם, למגורים במעין דירה גדולה אחת ומשותפת. לפיכך, נפסק כי התובעת זכאית להימנות עם יורשיו של המנוח.